חיים ובת זוגו תחת חופה

המון מזל טוב לחיים, בוגר מחזור ה' של כפר הנוער "זוהרים", שנישא לרעייתו תחיה ושימח את כולנו עם קצת חדשות טובות בימים אלו.

חיים גדל בבית חרדי והתחנך במסגרות החינוך המקובלות בחברה החרדית אך לא מצא בהן את מקומו. לחיים הודבקה תווית של ילד ש"עושה בעיות" ותחושת כישלון ליוותה אותו כל הילדות.
הוא נפלט מכל מסגרת והרבה להסתבך עם החוק עד אשר הגיע לכפר זוהרים שם זכה להזדמנות נוספת, אולי אחרונה, לצעוד לעבר עתיד טוב יותר.
 
חיים הגיע לכפר ועשה צעדים ראשונים בתהליך משנה חיים. הוא הפך מנער "מרדן" כפי שתפסו אותו בסביבתו הקרובה לנער שקדן, חרוץ ומצליח. חיים מספר: "בכפר זוהרים גיליתי עד כמה אני טוב ומוצלח. הצוות והמורים גרמו לי להאמין שאני יכול ומסוגל להכל".
 
חיים סיים את לימודיו בכפר בהצלחה רבה עם בגרות מלאה והתגייס לאחר מכן לשירות קרבי בצה"ל.
 
זה היה תהליך ארוך וחיים עשה צעד אחרי צעד על מנת להפוך לנער עם ביטחון ואמונה בעצמו.
בשבוע שעבר הוא צעד עם בת זוגו לעבר החופה וריגש אותנו עד דמעות.
 
עכשיו חיים בונה ומקים בית בישראל ומקביל מתנדב לשירות מילואים כלוחם בעזה. כשהוא לא במילואים חיים מדריך במכינה קדם צבאית נערים עם רקע וסיפור חיים דומה לשלו.
חיים הוא סיפור הצלחה. חיים הוא מקור גאווה.
 
אוהבים ונרגשים יחד איתך!
בוגר זוהרים בטקס החופה

התפנה מביתו בצפון, התגייס למילואים ויצא בכדי להתחתן עם בחירת ליבו. מזל טוב ליוסף בן טולילה בוגר כפר זוהרים

מזל טוב ענק לבוגר כפר הנוער "זוהרים", יוסף בן ה-24 מקרית יערים ואשתו רבקה שהתחתנו רגע לפני חג הפסח!
יוסף התגורר עד ה-7 באוקטובר בעיר מטולה ועם תחילת המלחמה נקרא למילואים. יוסף אשר שירת בצנחנים התגייס מיד לשירות ולחם בעוז בעזה.
במהלך שירותו הצבאי, יוסף זכה לקבל את אות החייל המצטיין מנשיא המדינה, המוענק למספר חיילים נבחרים מדי שנה. זה היה הישג אדיר עבורו היות וכלל לא רצו לגייסו לצה"ל בשל עברו הפלילי. בכפר "זוהרים" למד יוסף עד כמה חשוב לתרום למדינה ולחברה, להתגייס ולשרת את המולדת. הוא נלחם כדי שיאפשרו לו להתגייס והצליח. לא די בכך, התעקש להתגייס ליחידה קרבית מובחרת ולעשות שירות צבאי משמעותי!
לאחר ה-7 באוקטובר פונו יוסף ובת זוגו רבקה מהצפון. הם השאירו את כל רכושם מאחור ולא חזרו עד כה!
כשהשתחרר יוסף משירות מילואים, הבין יוסף מהם הדברים החשובים באמת בחיים והציע נישואים לבת זוגו רבקה.
בשבוע שעבר חזר יוסף אל כפר "זוהרים" אך הפעם בכדי לקיים את טקס החופה ולהינשא לרבקה. כל מה שעברו השניים בחודשים האחרונים התנקז לרגע מרגש במיוחד המסמל את כוחו של העם היהודי, להיאחז בארץ, להקים משפחה ולטעת שורשים חזקים במולדת שלנו.
תודה לכל התורמים והתומכים בכפר "זוהרים" אשר אפשרו ליוסף לשנות את מסלול חייו מנער בסיכון ללוחם מצטיין, מנהיג צעיר ועכשיו גם בעל לתפארת.
מזל טוב אהובים!
שי קנופפר במדי צה"ל

שי קנופפר, בוגר כפר "זוהרים": חינכו אותנו בכפר להחזיר בחזרה לחברה ולמדינה. זו ההזדמנות שלי לתרום את חלקי במלחמה"

"היה לי ברור שזה הדבר הכי חשוב והכי נכון עכשיו לעשות. להתייצב ליד חבריי ליחידה ולצד מדינת ישראל כולה. עליתי על הטיסה הראשונה לישראל".
 
שי הוא מהתלמידים המייסדים של כפר הנוער החקלאי "זוהרים". הוא גדל במשפחה חרדית ולא מצא את מקומו תחת תכתיבי החברה בה גדל. מהר מאד נפלט ממסגרות החינוך החרדיות המקובלות ואיבד את דרכו.
 
בזמנים קשים אלה, ולאורך כל חייו, הרב היה המצפן שלו. שי מספר: "כשפגשתי לראשונה את הרב גרוסמן, איבדתי את דרכי והיה לי מעט מאוד אמון בעצמי. עזבתי את הישיבה והייתי מוקף בפשע ובסמים. זה לא הייתי אני, אבל לא היה לי מושג איך למצוא את הדרך חזרה".
 
כשהגעתי לזוהרים זה עדיין היה בגדר חזון של הרב. "אין כאן כלום!" אמר. הרב גרוסמן השיב לו: "אתה וחבריך תהיו אלה שתיבנו את המקום, תבנו את הבית החדש שלכם. וכך היה, במשך חודשים בנינו, סללנו, עדרנו והקמנו כפר יפייפה בלב ליבו של עמק האלה. וכך, מגיל 16, הרב גרוסמן היה כמו אבא עבורו.
"בכפר זוהרים חינכו אותנו לנתינה ותרומה חזרה לחברה ולמדינה" מספר שי. כנער שגדל בסביבה חרדית, שירות בצבא לא היה על הפרק. יתרה מכך, שי לא הכיר אף קרוב משפחה או אפילו מישהו בשכונה שהתגייס לצבא. בכפר זוהרים שמים דגש על חשיבות השירות הצבאי והתרומה למדינה ושי כמו יתר חבריו בזוהרים התגייסו לשירות משמעותי בצה"ל ביחידות מובחרות.
 
שי סיים את לימודיו בזוהרים בהצלחה, שירת בצה"ל ולימים הקים משפחה חמה ואוהבת ולו ארבעה ילדים. "הרב עודד אותי להתחתן עם חברה שלי וערך את החתונה שלנו. קראתי לבני הראשון אור ולבני הרביעי דוד על שמו" מספר שי. כיום שי מתגורר עם משפחתו במיאמי ארה"ב.
 
ב-7 באוקטובר, היחידה של שי נקראה לגבול עם עזה ושי עלה על הטיסה הראשונה לישראל. המשימה של היחידה הייתה לזהות גופות בקיבוץ בארי ולשלול את האפשרות שאנשים נלקחו כבני ערובה.
"היה לי ברור שזה הדבר הכי חשוב והכי נכון עכשיו לעשות. להתייצב ליד חבריי ליחידה ולצד מדינת ישראל כולה. אני שזכיתי לקבל כל כך הרבה בכפר זוהרים, למדתי שם בכפר שצריך גם לתת. ואין תחושה יותר טובה מנתינה. חינכו אותנו בכפר להחזיר בחזרה לחברה ולמדינה וזו ההזדמנות שלי לעשות את המעשה הנכון ולתרום את חלקי במלחמה".
דילוג לתוכן
This site is registered on wpml.org as a development site. Switch to a production site key to remove this banner.